הרשות הרגולטיבית המציגה בכוחה את בטיחות הדרכים בארצות הברית השיקה חקירה לגבי תוכניות התוכנה לנהיגה אוטונומית של טסלה. ההערכה, שנעשתה על ידי מנהלת הבטיחות בנתיבי היתר, תשפיע על מגוון רחב של רכבי טסלה הייצור בין השנים 2016 ל-2024, בסך 2.4 מיליון רכבים.
הצעד הזה גרם לקשיים על עתידן של טסלה, מאחר ומממצאים שליליים יכולים להוביל להסרת הרכבים מהשוק. ההחלטה של מנהלת הטבח לאחרו עלתה לראש עקב ארבע תאונות מדווחות מעורבות תוכניות "נהיגה עצמית מלאה" של טסלה, שהתרחשו בתנאים של ראיון מזעזע כמו ערפל או בוהן שמש. בצעד אחד אובדה חיים של הולך רגל, ובתאונה אחרת הותר פצוע.
ההערכה תרצה לקבוע את אפקטיביות מערכות הנהיגה האוטונומיות של טסלה בזיהוי ותגובה למצבים מאתגרים. נסקן גם תאונות קודמות שכללו רכבי אוטונומיים בתנאים דומים כדי למדוד את ביצועי הבטיחות הכלליים.
חשוב לציין כי תוכניות לנהיגה עצמית "מלאה" של טסלה מוגדרות כמערכת חלקית של אוטומציה על ידי "NHTSA". ההבדל הזה מבלט את הוויכוח המתמשך לגבי הרמת האוטונומיה והאחריות שיועדו לרכבים המופעלים באמצעות AI.
בערך הזמן שמר אילון מאסק, המנכ"ל של טסלה, חשף באחרונה את הסייברקאב, "רובוטקסי" לגמרי אוטונומי, משקיעים הראו תגובות מעורבות, גורמים לירידה זמנית בערכי המניות של טסלה. למרות המחדל, ערכי המניות של טסלה נשארו יציבים לאחר ההודעה של ה-NHTSA, מציינים סוג של ביטחון של המשקיעים בעמידות המותג.
בניגוד למתחרים כמו Waymo, בטסלה טכנולוגיה לנהיגה אוטונומית מתבססת בעיקר על מצלמות ובינה מלאכותית, ולא על חיישנים מתקדמים כמו Lidar וראדאר. בעוד שהגישה הזו נחשבת לכלכלית, כביכול, חששים קיימים לגבי ביצועיה במצבים עם ראיון מוגבל.
פיתוחים אחרונים גורמים לוואלת מחדש על ביכות הולכי (זכותו נכונה ל"הלכתו") האוטונומית של טסלה
הביקורת המתמדת של טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של טסלה הביאה לאור כוח משנה שהם מרככים בהבנה של הנגזרשים של רכבים אוטונומיים. בעוד החקירה של ה-NHTSA מתמקדת ברכבי טסלה שיוצרו בין השנים 2016 ל-2024, נחושים שאלות לגבי ההשלכות הרחבות לענף הנהיגה האוטונומית בכלל.
שאלות מרכזיות:
1. האם טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של טסלה משווה לזו של יצרנים אחרים?
2. איזה תפקיד משמשות רשויות הרגולציה בהבטיחות של כלי רכב אוטונומיים?
3. האם פרוטוקולי הבדיקה הנוכחיים ספיקים להערכת הביצועים של מערכות נהיגה אוטונומיות בתנאי סביבה שונים?
אתגרים וסכסוכים מרכזיים:
1. אבטחת מידע: בעוד שמערכות נהיגה אוטונומיות מתפשטות, עולים חששות לגבי אבטחת מידע ופריצות אפשריות. הבטיחות של נתוני המשתמש והגנה מפני ניסיונות פריצה עתירות חשיבות עצומה שמאחד עמדה מול הענינים הפוטנציאליים.
2. שאלות אחריות: שאלת האחריות במקרה של תאונות שעולים בעקבות רכבים אוטונומיים נשארת סותר. לקביעת האחריות, בעיקר במקרים של מעורבות אדם יכולה לחייב מצב חוקי מורה על דילמה משפטית ואתית.
3. אמון ציבורי: בניית אמון ציבורי בטכנולוגיית הנהיגה האוטונומית חשובה להצפה רחבה. טיפול בחששות בנוגע לביטחון, לאמינות ולהתיחסויות אטיים חיוניים לקידום תמיכה מהציבור ומן הרשויות הרגולציוניות.
יתרונות וחסרונות:
יתרונות:
– שיפורים בבטיחות: פוטנציאל שיפור בבטיחות הדרכים בשל מתן טעויות בני אדם, והולך לראש קיומם של רכבים אוטונומיים.
– יעילות: רכבים אוטונומיים מסוגלים לייעל את זרימת התנועה, להפחתת תוחלות ולשפר יעילות תחבורה כוללית.
– נגישות: טכנולוגיה לניהוג עצמי יכולה להמציא את תחבורה לאנשים עם אתגרים בניידות ולספק גישה גדולה יותר לשירותים חיוניים.
חסרונות:
– הגבלות טכניות: מערכות ניהוג אוטונומיות נוכחיות עשויות להתמודד בקשיים בסצנאות מורכבות או לא צפויות, גורמים לחששות לגבי אמינותן בתנאים עולמיים אמיתיים.
– דילמות אתיות: התכנות של מערכות אוטונומיות בכדי לקבל החלטות בשנייה פיצונית במצבים שמומצעים לפגע באתיות שעוד לא הושלמה לגמרי.
– מחסור מעכבים: פיתוח והטמעה יעילה של תקנים קבועים עבור רכבים לאוטונומיים בכל מגזרים שקיף נשאר למעצר משמעותי לתמיכה רחבה.
